 |
| אלי שמיר, אבא ואני בגודל טבעי, 2011, שמן על בד, 320x206 ס"מ
תנאי הכרחי בשביל להיות אמן: לתת כבוד לחווית החיים שלך
|
ב-5.2 התכנסנו למפגש שני של קבוצת שוחרי האמנות בגניגר. לחלקנו היה זה מפגש ראשון עם העשייה האמנותית החדשה בבית הערבי והזדמנות להתרשם, להתעניין ולחזק את פטריסיה ואת כל מי שלוקח חלק בנעשה במקום.
השיחה הייתה מרתקת. היו מספר נושאים מרכזיים שהעמקנו בהם:
1. חזרנו לשאלה החשובה שהעסיקה אותנו גם במפגש הראשון על הקשר בין אומנות וקהילה, על הסקאלה שבין יצירת חשיפה בעבור הקהילה לאומנות ברמה מקצועית ובמקומות תצוגה ראויים - ועד להבאת האומנות אל המרחב הפיזי הציבורי ולבטא אותה דרך עשייה קהילתית לא מקצועית.
2. עלו המון השראות ורעיונות להמשך הפיכת הבית הערבי לקריית אומנות: שימושים אפשריים בחדרים, רעיונות לשיפור וייפוי המרפסת והחצר שסביב הבית.
3. עלו רעיונות ליוזמות אומנותיות ספציפיות: תערוכה קבוצתית של אומנים גניגרים, "מפסולת לפיסול" ועוד.
4. המשיכנו להרהר בהשראה, בלמידה ובהעשרה שעשויות להזין מהלכים כאלו, ודיברנו שוב על הרצון להמשיך לנסוע יחד לראות אמנות ולנצל את האפשרויות הקיימות סביבנו: מוזיאונים, גלריות ומפגשים עם אומנים.
מתוך הרוח הזו ובעקבות השיחה - יצאה קבוצה באוטו גדול אל הגלריה במרכז ההנצחה שבטבעון למפגש עם האמן אלי שמיר בתערוכתו "מראה דרך". בתערוכה הוצגו ציורים של האמן ושל תלמידיו. התערוכה היתה מרשימה והשיחה עם האמן - מרתקת. אלי שמיר מאמין שכבוד לחווית החיים האישית הוא תנאי הכרחי למי שברצונו להיות אמן. בשיחה עלו עוד אספקטים רבים הקשורים בחווית האמנות, ההוראה והקשר שבין מורה לתלמידיו. חזרנו הביתה ברוח מרוממת ועם הרבה מחשבות.
 |
אלי שמיר, שיר ערש לעמק , 2009-2008 , שמן על בד, 270 180 ס"מ
הקבוצה שלנו מונה כ30 איש שמכותבים על הודעות שיוצאות, מתוכם אומנים פעילים, אנשים עם ידיים טובות, וסתם אנשים שאוהבים אומנות. כל אחד מוזמן להצטרף - כל הזדמנות ויוזמה שקשורה באומנות תמצא את דרכה לקבוצה זו ואפשר להגיב ולהתחבר בכל דרך ובכל רגע. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה