יום רביעי, 16 בדצמבר 2015

חתולים בגניגר ובעולם האמנות

בגניגר יש הרבה אנשים עם לב רחב לחתולים, והחצר שלנו מלאה בהם. אולי אפשר לצייר אותם.




















הצייר פול קליי צייר חתול שחושב על ציפור. על מה חשבו אמנים אחרים כשציירו חתול? מה הם חשבו שהחתול שלהם חושב? מה היה בעיניהם חשוב להגיד על חתול באמצעות צבעים ומכחול? כל כך הרבה דברים אפשר להגיד גם על בני אדם באמצעות דימוי של חתול.





כידוע, גניגר היא ביתם של חתולים רבים, הזוכים לחיים שלווים, נטולי דאגות פרנסה וצורך בצייד.


החתול של איילה ודדי




















חתולים הם חלק מחיי בני האדם כבר אלפי שנים. בואו נראה איך זה בא לידי ביטוי בעולם האמנות.

בסין, לפני מאות שנים, החתול היה חלק מציור הנוף.

Mao Yi, סין, המאה ה-12























הציורים מגרמניה מהמאה ה-19 מראים המון רגש של ילדים ומבוגרים אל החיה הקטנה, הרכה והצמרירית. הציורים מתארים בני אדם שחומלים על החיות וחסים עליהן, אוהבים אותן ומתרגשים מתנועותיהם ומחוות השמחה או הרגש שלהן. בתקופה ההיא התעורר הזרם הרומנטי באמנות. אחד מביטויי הרומנטיקה הוא הבלטה של רגשות.

Auguste Ludwig , גרמניה, 1865


Karl Gussow , גרמניה, 1876


בעולם האיור החתולים מתוארים לעתים כבני אדם המשחקים בפארק ומפריחים בועות סבון כמו באיור האנגלי העתיק שלפנינו.

הוצאת ספרים McLoughlin Bros, שנת 1880
שם המאייר אינו ידוע


בהדפס עץ מיפן מאותה תקופה חתולים לבושים בבגדים של בני אדם ומשחקים במשחקים שונים, ביניהם הורדת ידיים, מיומנויות ג'אגלינג, משחקי קוביה ועוד.

Kunimasa , הדפס בטכניקה של חיתוך עץ, שנת 1870

















עוד דוגמה לציור המתאר את החתול כהתגלמות הרוך, האהבה והמשפחתיות.

מארי קָסָט, ילדים עם חתול




















הרבה ציירים ציירו אשה עם חתול

פרנץ, מארק, אישה וחתול, 1910


פבלו פיקסו אהב חתולים והרבה לצייר את הנושא "אישה וחתול".




















אבל כשהנאצים עלו לשלטון הוא הפסיק לצייר חתולים "נחמדים" ותיאר את החתול כחיה הטורפת באכזריות ציפור.

פבלו פיקסו, חתול טורף ציפור, 1939


















פבלו פיקסו, חתול טורף ציפור, 1939





















תיאור של חתול הטורף ציפורים קיים באמנות כבר מתקופת מצרים העתיקה. רואים אותו מימין לשיח הסוף בציור.

צייד, קבר נב-אמון, מצרים העתיקה, 1400 - 1350 לפני הספירה



















למצרים היו אלים רבים והם תיארו אותם כדמויות אדם עם ראשים של חיות. לאלה בַּסְטֵט היה ראש של חתול

דמות מברונזה, האלה בסטט, 664 - 30 לפני הספירה


והנה תיאור של חתול טורף בפסיפס מפומפיי, העיר הרומית שנחרבה בהתפרצות הר געש.

פסיפב, פומפיי (איטליה), המאה הראשונה לספירה























מחשבה עלתה בראשי שלרוב החתולים בגניגר יש חיים נהדרים ואין להם צורך להוכיח את יכולות הצייד שלהם. צייר שיצייר את חתולי גניגר בוודאי לא יבחר לתאר אותם כחיית טרף.

יש עוד המון חתולים מעניינים בעולם האמנות. החתול אפילו נבחר בעבר כחיה הלאומית של ישראל. תוכלו להסתכל בתמונות נוספות וגם לקרוא במקורות הבאים:


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה